אינטל חשפה היום באופן רשמי את Sandy Bridge, מיקרו-ארכיטקטורת מעבדים חדשה בגודל 32 ננומטר. החברה מתכוונת להציג השבוע כ-500 מחשבים ניידים ונייחים עם מעבדים המבוססים על Sandy Bridge במהלך כנס CES. הארכיטקטורה פותחה במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה. 12 יצרניות מחשבים כבר הודיעו על מחשבים הכוללים מעבדי Sandy Bridge, ביניהן אסוס, סוני, טושיבה, לנובו, סנטק האיטלקית, Acer ו-HP.
הארכיטקטורה תומכת במעבדים משולבים המתפקדים גם כמעבדים גרפיים. עד כה, מעבדים התומכים גם בהאצה גרפית כללו 2 רכיבים שונים מארכיטקטורה שונה ששולבו ביחד. Sandy Bridge משלבת את 2 הפונקציות תחת אותו מעבד, אותו תהליך יצור ובאותה ארכיטקטורה.
לפי מספר דיווחים, אפל צפויה לעבור למעבדי Sandy Bridge במחשבי מקבוק פרו החדשים ולזנוח את Nvidia שעד כה ייצרה את המעבדים הגרפיים לרוב מוצרי החברה.
מעבדים משולבים נחשבים למהירים וחסכוניים יותר באנרגיה. Sandy Bridge כוללת פונקציות התומכות בחישוב נקודות צפות על בסיס וקטורים ומשפרות את הביצועים של ישומיים גרפיים כגון משחקים תלת-מימדיים ועיבוד וידאו ותמונות. בנוסף, הארכיטקטורה משפרת את התמיכה ב-overclocking ובמהירות הגישה לזכרון המטמון. המעבד הגרפי משולב יתמוך ב-DirectX 10.1 — כך שגיימרים רציניים הדורשים ביצועים גרפיים עדיין יצטרכו כרטיס גרפי נפרד על מנת להנות מ-DirectX 11.
המעבדים החדשים דורשים תושבת חדשה מתקן LGA-1155 כך שאינטל ומספר יצרניות רכיבים מתכוונות להשיק בחודש הקרוב לוחות אם חדשים. עם זאת, המעבדים עדיין ישתמשו במותג “core” הקיים של אינטל וימכרו במהדורות של i3, i5 ו-i7 בגרסאות של 2 ו-4 ליבות.
אינטל מתכוונת להשיק קשת רחבה של מוצרי Sandy Bridge בחודשים הקרובים המיועדים גם לטווח המחירים הבינוני והנמוך. זהו חלק מהמהלך של אינטל להחליף את כל תהליך יצור השבבים שלה לטכנולוגיית 32 ננומטר. לקראת סוף 2011, אינטל צפויה לעבור לתהליך יצור של 22 ננומטר. החברה חנכה מפעל יצור שבבים חדש בטכנולוגיית 22 ננומטר בתחילת נובמבר 2010. אינטל עובדת גם יחד עם סמסונג וטושיבה לפיתוח תקנים ליצור שבבים בגודל 10 ננומטר שצפויים להכנס לשימוש ב-2016.
בין המעבדים הראשונים ניתן למצוא את i7-2600k במהירות 3.4 ג’יגה-הרץ. עד כה, המעבדים המהירים ביותר היו במהירות 3.33 ג’יגה-הרץ. לפי מספר דיווחים, ניתן להאיץ את המעבדים החדשים בצורה יציבה למהירות של עד 5 ג’יגה-הרץ.
אינטל החלה לפתח את Sandy Bridge לפני כ-5 שנים. היא הכריזה עליה בפברואר 2009. בימים האחרונים כמה מיצרניות המחשבים השונות החלו להציג באופן ראשוני את המעבדים החדשים. כמה מהעיתונאים ציינו שהמעבדים החדשים מהירים ב-5% עד 20% מקודמיהם
Intel Core i7
מעבד לביצועים אולטימטיביים, ניצול פוטנציאל המחשב במלואו והרצת משימות באופן חכם! המעבד משתמש בטכנולוגית Intel Turbo Boost, שמאיצה באופן אוטומטי את מהירות המעבד. בנוסף, טכנולוגית Intel Hyper Threading, שמאפשרת הרצה של 4/8 משימות במקביל.
Intel Core i5
מעבד זה עושה שימוש בטכנולוגית Intel Turbo Boost, שמאיצה באופן אוטומטי את מהירות המעבד לפי צורכי ביצועי המחשב. בנוסף, טכנולוגית Intel Hyper Threading, תומכת בביצוע 4 משימות במקביל: כל ליבה תומכת בביצוע 2 משימות. ובדומה למעבד Intel Core i3 גם למעבד זה טכנולגית
Intel Core i3
הרמה הראשונה של מעבדי אינטל החדשים! מעבד i3 הוא נקודת פתיחה טובה, לחווית מחשב עם תגובה מהירה. במעבד זה, יש שימוש בטכנולגית Intel Hyper Treading, המאפשרת ביצוע 2 משימות במקביל. בנוסף, למעבד טכנולוגית Intel HD Graphics, המאפשרת צפייה בסרטי HD ותמיכה מלאה במערכת הפעלה Windows7.
מעבד חדש G620
מפרטים
Intel Pentium G620 הוא מעבד dual-core עבור מחשבים שולחניים דל בתקציב. מפרטים ותמחור של מודל זה היו ידועים מאז נובמבר 2010,
התאריך 22 מאי ההשקה נחשפה מתישהו בחודש אפריל 2011. לפני ההשקה, המעבד זוהה במפרט של Compaq Presario CQ3615L שולחן העבודה, MSI Wind Top AE2210-All-in-one המערכת, Shuttle XPC PC SH67H3 barebone.
מעבד נשלח גם לקראת ההשקה של Dell מחשבים שולחניים Inspiron 620/620s בהונג קונג, ונמכר בארה”ב על ידי חברות ו .
שלא כמו הדור הקודם של מעבדי Pentium G69xx, כי היו שני מת נפרד עם ליבות CPU וזיכרון / בקרי גרפיקה בחבילה אחת, G620 יש את כל הרכיבים על שבב משולב יחיד
למרות, המיוצרים באמצעות תהליך 32nm. פנטיום משלבת את המרכיבים הבאים: שתי ליבות המעבד, מטמון ברמה 3, בקר זיכרון DDR3, ממשק PCI Express 2.0, ממשק ישיר Media 2.0, ו HD גרפיקה.
שתי ליבות CPU על שבב אינטל G620 לרוץ 2.6 GHz, ואת כל ליבה כוללת 64KB L1 ו 256 KB מטמוני L2.
השבב גם 3 MB מטמון ברמה 3, אשר משותף בין ליבות. מעבד תומך רק טכנולוגיות בסיסיות, המסופקים על ידי ארכיטקטורה גשר סנדי: Intel VT 64 ו-x וירטואליזציה. טכנולוגיות מתקדמות, כגון Boost HyperThreading טורבו, אינם נתמכים על זה פנטיום. G620 אינו כולל AES ו הוראות AVX, על אף שהוא תומך מוקדם הוראות SIMD עד SSE4.
בקר הזיכרון על פנטיום יש שני ערוצים, וזה יכול לעבוד עם זיכרון DDR3 עם 1066 ו 1333 שיעורי MHz נתונים.
G620 מעבד אינטל למשתמש בסיסי HD-מסוגל לספק גרפיקה בקר, clocked ב 850 MHz, או עד 1.1 GHz כאשר מצב גרפיקה טורבו דולקת.
אלו תדרים דומים שעון i3 / i5 ו i7 Core מעבדים חזקים יותר, עם זאת פנטיום אינו תומך האצת 3D, ואינו להתאים תכונות כגון וידאו סינכרון מהיר, InTru 3D טכנולוגיית Intel Clear Video. למרות זאת, G620 גרפיקה מספיקה יותר היום ל-יום משימות, כגון גלישה, משחקי 2D ו 3D משחקים פשוט מאוד.
פנטיום G620 תכונות באותה צריכת חשמל נמוכה מדינות, כמו כל האחרים מעבדים שולחניים Sandy Bridge. המעבד מתאים לשקע 1155, שנקרא גם LGA1155.
WiDi
בכל פעם שאני מסתכל על מה שקורה מאחורי הטלויזיה שלי אני מתחלחל מכמות הכבלים המטורפת. אם אני ממשיך משם למערכת הקולנוע, למחשב המדיה ולממיר – בכלל נהיה לי רע. אם מוסיפים לזה את הכבלים של קונסולות המשחקים (ואת האבק שכל הכבלים האלה צוברים) זה כבר גובל בבחילה. טוב, האמת שאני גם קצת גאה בזה שבכלל הצלחתי לחבר את כל המכשירים האלה ושאני כמעט בטוח שאני יודע מה כל כבל עושה. ובכל זאת, אני לא ממש מצליח להבין למה צריך את כל הכבלים האלה ומתי ניפטר סופית מהם.
הטכנולוגיה הכי מדוברת בתחום היא ה- WiDi של אינטל. טכנולוגיה שקיימת מאז 2008 ומובלת ע”י חברות גדולות שבראשן אינטל כיצרנית מעבדים ולוחות אם שיכללו את המשדר, וחברות כגון:LG, Samsung, Toshiba, Sony, ועוד שיכילו את המקלט בטלויזיות ובמערכות הקול שהן מייצרות. ה- Widi (קיצור של Wireless Display) יפעל בדומה לאיך שבלוטות’ עובדת. אנחנו מזהים את המכשירים שתומכים בקליטת השידור שלנו ומשייכים את המשדר למקלט מסויים ומאותו רגע, כל מה שמשודר על המסך שלנו, עובר לטלויזיה. אבל אינטל לא מחכה ליצרניות הטלויזיות כדי שיכניסו מקלטים לטלויזיות שלהן ומגוון מקלטים קיימים בשוק היום כדי לשמש מתווכים בין הטלויזיה למחשב הנייד שלנו
חברות רבות ובינהן אפל וגוגל מנסות כבר זמן רב להכנס לתוך הטלויזיה בסלון שלנו. השיטה של שתי החברות היא למכור לנו מעין סטרימר שבו יהיו לא רק תכנים שלהן ויכולת לשדר אלחוטית ממכשירים תומכים בבית, אלא גם יוכלו לגזור קופון על כל רכישה של תכנים שנבצע דרכן. הגישה של אינטל היא טכנולוגית בלבד. אינטל לא מרויחה מזה שאנחנו משדרים דרך המכשירים שלה, אבל ברור שכל מכשיר שמיוצר היום חייב להיות מסוגל לשדר אלחוטית לטלויזיה. יצרניות אחרות כבר מחברות את מערכת ההפעלה אנדרואיד לתוך הטלויזיה כך שהכל כבר כלול בפנים.
יכולת השידור האלחוטית שכבר קיבלה שם חדש (WirelessHD) יכולה להעביר לא רק וידאו אלה גם סאונד באיכות 5.1 מה שמצמצם את כמות הכבלים עוד יותר.
אודיו – רמקולים אלחוטיים קיימים אף הם זמן רב ומהווים אלטרנטיבה טובה למי שלא רוצה להעביר חוטים דרך כל הבית. אלטרנטיבה אחרת מאוד מומלצת בעיניי היא מקרן קול. קופסא אחת עם המון רמקולים קטנים שנותנים אפקט סראונד מדהים. השמיעה של רמקול שכזה (של Yamaha) לפני 3 שנים היא אחת החוויות סאונד הגדולות שהיו לי (רק חבל שעד עכשיו לא הייתה לי סיבה מספיק טובה לקנות – אבל זה ברשימה). שימוש ברמקול אחד אולי לא מעלים את כמות הכבלים אבל בהחלט מצמצם אותם.
לסיכום:
מחשב HTPC סלוני כבר די מיותר. ממילא סטרימרים עושים את רוב העבודה כיום, אבל גם את המעט שהוא עוד עשה, כל מחשב נייד יכול לעשות בעזרת הקרנה אלחוטית.
חיבורי מערכת בין הטלויזיה והמחשב, למערכת יוחלפו אף הם ברגע שיותר מערכות בייתיות יהיו עם מקלטי Widi אבל כמו שאמרתי אפשר כבר היום לקנות מתאמים (שלא מורידים לגמרי את הצורך מכבלים).
הממיר הדיגיטלי – זה כבר נושא לדיון אחר סביב העתיד של חברות הכבלים והלווין אל מול האינטרנט. יש יותר ויותר אנשים שאת כל התכנים שלהם מקבלים מהרשת. בכל מקרה, לדעתי חברות הכבלים והלווין יכולות לאמץ את התקן האלחוטי ובכך לחסוך לא מעט בהתקנות מורכבות ומכוערות.
קונסולות המשחקים – אני לא מכיר קונסולה שתומכת ב- WiDi וגם לא בטוח שאיכות המשחק לא תפגע כתוצאה משידור של התוכן באופן אלחוטי. ייתכן שפה בהחלט עדיפה יכולת חיבור מהירה למסך.
וקצת על העתיד
הקרנה אלחוטית תהיה נפוצה בדיוק כמו מכשירי הבלוטות’. בעולם שבו אני מוקף במסכים גדולים וקטנים (החל משעון היד דרך הטלפון, הטאבלט, המחשבים הניידים, הטלויזיות ואפילו מקרני הפיקו) כיצד ייראה העתיד שלנו כאשר נוכל לשדר תכנים באופן ממוחשב למכשירים האלו? בעולם שבו אם אני רוצה להראות משהו לחבר, אני שולח את זה מהמחשב שלי, ישירות לטלויזיה בסלון שלו או לשעון היד שלו
חזור לקטגוריית מעבדים למחשבים נייחים
תפריט